'חתונמי' – גירסת "טיוליידי"!

להצטרף לטיול נשים ולבוא לבד זה דורש אומץ, נשבעת לכן.

זה לא טריוויאלי (לפחות לא בפעם הראשונה).

לחלוק את החדר במשך כמה ימים עם מישהי שאני לא מכירה? זה כבר דורש קפיצה למים עמוקים מאוד, זה דורש לסמוך על עצמך שתלמדי לשחות, ולקוות שאולי תפגשי חברה חדשה לדרך, חברה לחיים.

לא אייפה את המציאות, שמעתי כבר סיפורים על חיבורים שלא צלחו, על תחושה כבדה שמשתררת בחדר, על מתח, על אי התאמה שנופלת לפעמים על דברים קטנים, הרגלים שונים שכל אחת באה איתם מהבית ועכשיו, לכי תעברי תהליך של שינוי בגיל הזה…  

רגע לפני שנרשמות לטיול נשים ומחליטות להגיע לבד, בלי חברה מהבית, זה עובר בראש: 'לישון עם מישהי שאני לא מכירה, איך אדע אם זה יעבוד? איך היא ישנה? היא "מרעישה"? היא עושה קולות? היא נקיה? היא מסודרת? היא תהיה נעימה לי? היא שותקת ואי אפשר להגיע אליה, או שהיא לא מפסיקה לחפור ותעשה לי כאב ראש? היא מדברת בטלפון בלי הפסקה? היא תתפוס לי את המקלחת ראשונה?…. תקשיבו, זה לא עובר בקלות בגרון. אני יו-ד-עת!!

מבינה את החששות וההתלבטות.

 

אבל – כשזה עובד יפה אז זה מקבל טוויסט אחר של תודעה:

"איזה כיף לי שיש לי את "בת הזוג" שלי בטיול ואני לא מרגישה לבד, איזה כיף שיש את מי לשתף בשיחות שהן מחוץ לשיתופים החברתיים עם כולן, איזה כיף שאפשר ללמוד על אדם חדש שלא הכרתי ואולי לפתח קשר טוב להמשך, לצאת יחד לטייל או להפגיש בין בני הזוג. איזה טוב שאם חלילה אני לא ארגיש טוב בטיול, תהיה לי הפרטנרית שלי שתוכל לתת כתף ולהיות שם."

כשזה מצליח הטיול הופך להיות חוויה מיוחדת יותר.

וכשזה לא? אז משם אפשר ללמוד, לעבור שיעור , להתפתח, להתבונן על זה ולהבין משהו על עצמי. ואם זה אפשרי אז מנסים גם להתפצל לשני חדרים נפרדים.

אז תכירו, שידוך שנעשה בטיוליידי בטיול האחרון לקורפו. היו כבר שידוכים מוצלחים בטיולים שלי אבל כזה "חתונמי"?…

שרה מכרכור, שהייתה איתי בטיול בארץ ובקוסטה ריקה, שודכה לדגנית מהרצליה, שהגיעה פעם ראשונה לטיול שלי עם גניה, מטיילת מתמידה שכבר באה עם כמה חברות אז לא יכלה לחלוק חדר עם כולן…

כזה חיבור עוד לא היה, ממש ליאור וקטיה של העונה הנוכחית, חחח…

כשדגנית לא הרגישה טוב באחד הימים בטיול, היא לא יכלה לזכות בפרטנרית טובה משרה, אישה מהממת  שפרשה לגמלאות מקריירה של אחות (איזה מרגיע זה שיש לך בחדר אישה שהיא אחות במקצועה?), רגישה, טיפולית, מצחיקה, נעימה ועוד מיליון דברים טובים שאני יכולה לומר עליה? לפרקים הן נראו כמו שתי חברות טובות מזה שנים ולפרקים הן נראו כמו אמא ובת…

התמונות האלו יעידו במקצת על הקשר המיוחד שנרקם בין שתי המקסימות האלה.

הייתי חייבת לשתף, כדי שכל מי שחוששת לצאת לבד לטיול נשים, תדע שאני מבינה את החששות, אני לא מקלה בהם ונותנת להם מקום. ועם זאת – רק כשאנו מעזות למתוח את הגבולות, לעשות כל מיני דברים בפעם הראשונה,  אנו יכולות להרוויח את עומק החוויה, לזכות בחברה.

דילוג לתוכן