יש משהו ברמת הגולן שמרחיב את הלב. אולי זה הגובה שלה, אולי ההיסטוריה שעוטפת אותה מכל מקום ומזכירה כמה דם הוקרב על הזכות שהיא תהיה שלנו.  אולי אלה סלעי הבזלת הדרמטיים, אולי שמות הקיבוצים שמעלים בי געגוע לתקופה שעוד לא נולדתי, ואולי רב התרבויות שמתמזגת בה, במיוחד הרוח הדרוזית שנושבת מהכפרים הגבוהים ומעניקים לנו הצצה מסקרנת ואותנטית לחיי השכנים.

ואולי רק מעצם העובדה שהיא תמיד מרגישה לי כמו המקום הכי רחוק בארץ.

באפריל היא ירוקה, פורחת ושופעת זרימות מפלים ומים, אפשר ליהנות מפעפוע המים בנחל הבניאס והחצבאני, נחלים שזורמים כל השנה. ריח התפוזים בפרדסים עודו מלבלב והשבילים מזמינים לבוא ולתור בהם.

טיול נשים בין ארץ הגליל לארץ הגולן הוא טיול מרחיב לב, מרגיש כמעט כמו בחו"ל אבל עם תחושה שהלב שלנו נשאר בבית.